פורסם 15 בספטמבר 2026
וורדל נראה כמו המשחק הפשוט בעולם: מילה בת חמש אותיות, שש ניסיונות, שלושה צבעים. אבל מי שניסה לבנות גרסה עברית גילה מהר שהפשטות הזאת נשענת על כמה החלטות הנדסיות לא טריוויאליות. במאמר הזה נפרק את המנגנון: איך בוחרים את המילה של היום, איך משווים אותיות כשיש ך ו-כ, ולמה רשימת המילים היא הרכיב שקובע אם המשחק כיפי או מתסכל.
1. אותה מילה לכולם, בלי שרת
הקסם החברתי של וורדל הוא שכולם פותרים את אותה מילה. הדרך הפשוטה לעשות את זה היא שרת שמחזיק "מילת היום", אבל אפשר גם בלי: לוקחים את תאריך היום לפי שעון ישראל, מחשבים כמה ימים עברו מיום ההשקה, ומשתמשים במספר הזה כאינדקס לרשימת פתרונות שעורבבה פעם אחת עם זרע קבוע. התוצאה: כל דפדפן בעולם מגיע לאותה מילה בחצות, בלי בקשה לשרת ובלי אפשרות "לגלוש" למילה של מחר בשינוי שעון (החישוב מתבסס על אזור הזמן, לא על השעון המקומי).
כדאי לקרוא גם: מערכת ניהול מלאי לעסק קטן: איך בוחרים, מה זה עולה ומה חובה · מנוי סלולר עסקי מול פרטי: ההבדלים והמחירים בישראל · תעודת סל מול קרן נאמנות: מה ההבדל ולמי כדאי כל אחת
2. הבעיה של האותיות הסופיות
באנגלית אות היא אות. בעברית יש חמש אותיות שמשנות צורה בסוף מילה: ך, ם, ן, ף, ץ. אם המשחק דורש מהשחקן להקליד ם בדיוק במקום, הוא הופך למבחן הקלדה. הפתרון המקובל בגרסאות הטובות: כל השוואה נעשית על "אות בסיס" (ם ו-מ נחשבות זהות), והמשבצת האחרונה מציגה את הצורה הסופית אוטומטית. השחקן יכול ללחוץ על כ או על ך, והתוצאה זהה.
יש כאן גם מלכודת עדינה: אות צהובה שהיא סופית כמעט תמיד שייכת לסוף המילה, ושחקנים מנוסים משתמשים בזה כרמז. משחק שמצבע נכון את הסופיות נותן את המידע הזה בלי לומר אותו.
3. אלגוריתם הצבעים ואותיות כפולות
הכלל הידוע: ירוק במקום, צהוב במילה במקום אחר, אפור לא במילה. המקרה שמבלבל הוא אות שמופיעה פעמיים. אם המילה היא "ספרים" והשחקן ניחש "ססמים", ה-ס' הראשונה ירוקה וה-ס' השנייה צריכה להיות אפורה, לא צהובה, כי במילה יש רק ס' אחת. האלגוריתם עובד בשני מעברים: קודם מסמנים את כל ההתאמות המדויקות ומורידים אותן ממלאי האותיות, ורק אחר כך מחלקים צהובים מהמלאי שנשאר. גרסאות שעושות מעבר אחד מצבעות לא נכון, והשחקנים מרגישים שהמשחק "משקר".
| אתגר | באנגלית | בעברית |
|---|---|---|
| אותיות סופיות | אין | 5 אותיות, דורש נרמול |
| ניקוד / כתיב | אחיד | כתיב מלא לעומת חסר (סיפור / ספור) |
| מילים בנות 5 אותיות במילון | כ-13,000 (מהן ~2,300 פתרונות) | עשרות אלפים כולל נטיות, בגלל תחיליות (ה, ו, ב, ל, מ, ש) וכינויי קניין |
| כיוון המקלדת | שמאל לימין | ימין לשמאל, שורות בסדר עברי |
| שיתוף בריבועים | 🟩🟨⬜ משמאל לימין | 🟩🟨⬜ מימין לשמאל, לפי כיוון הפסקה |
4. רשימת המילים: הרכיב שמכריע
כאן רוב הגרסאות העבריות נופלות. אם המשחק מקבל רק כמה מאות מילים, השחקן מקליד "ילדיו" או "הלכנו" ומקבל "לא ברשימת המילים". זה מתסכל כי בעברית נטייה היא מילה לגיטימית לכל דבר. הפתרון הוא להפריד בין שתי רשימות: רשימת פתרונות קטנה ונקייה (מילים שכיפיות לנחש, בלי נטיות מוזרות), ורשימת ניחושים גדולה שכוללת נטיות, תחיליות וריבויים. בוורדל בעברית של מחשבות טובות, למשל, מאגר הפתרונות מונה כמה מאות מילים אבל רשימת הניחושים המקובלים עוברת 20,000, נבנתה מכללי מורפולוגיה ולא מהעתקה של מילון, ומקבלת בלי בעיה "ששמרה", "בביתו" ו"קפצתי".
5. שמירה, סטטיסטיקות ורצף
הרכיב האחרון הוא זיכרון: אם סגרתם את הדפדפן באמצע, המשחק צריך לזכור את הניחושים של היום, ורק של היום. הגרסאות הפשוטות שומרות ב-localStorage אובייקט קטן: תאריך, ניחושים, האם הסתיים. בחצות התאריך משתנה והאובייקט מתאפס. הסטטיסטיקות (משחקים, אחוזי ניצחון, רצף, התפלגות 1-6) נשמרות בנפרד ומתעדכנות פעם אחת ביום, כדי שרענון לא ייספר כמשחק נוסף.
שאלות ותשובות
למה וורדל בעברית קשה יותר מבאנגלית?
בגלל האותיות הסופיות, הכתיב הלא אחיד ומספר הנטיות. מילה כמו "ספר" מייצרת עשרות צורות בנות חמש אותיות (ספרים, ספרנו, בספרו, שספרה), וכולן צריכות להתקבל כניחוש.
איך המשחק יודע שכולם קיבלו את אותה מילה בלי שרת?
המילה נגזרת מהתאריך לפי שעון ישראל ומרשימה קבועה שעורבבה עם זרע קבוע. אותו חישוב בכל דפדפן נותן אותה תוצאה.
מה קורה עם אות שמופיעה פעמיים?
האלגוריתם מסמן קודם התאמות מדויקות, ואז מחלק צהובים רק מהאותיות שנותרו. אות שניחשתם פעמיים כשיש רק אחת תיצבע פעם אחת.
אפשר לשחק יותר מפעם ביום?
בגרסה של מחשבות טובות יש מצב "ללא הגבלה" שמגריל מילים מהמאגר בלי לפגוע בסטטיסטיקות היומיות.
כותב טכנולוגיה ותעשייה
עידו רזניק כותב על טכנולוגיה מנקודת המבט של מי שצריך להשתמש בה, לא של מי שמוכר אותה. אחרי שנים בתפעול ובניהול פרויקטים בתעשייה, הוא עבר לכתיבה ומתמקד בחדשנות תעשייתית, אנרגיה, סייבר לעסקים קטנים וכלים דיגיטליים. מאמין שכל טכנולוגיה מסובכת אפשר להסביר בשלוש פסקאות.
