פורסם 12 ביולי 2026
ריבית דריבית בהשקעות היא המצב שבו התשואה שנצברה מתחילה לייצר תשואה בעצמה. הפקדה של 500 שקל בחודש בתשואה שנתית ממוצעת של 7% מגיעה לכ-86 אלף שקל אחרי עשר שנים, לכ-260 אלף אחרי עשרים שנה ולכ-610 אלף אחרי שלושים שנה, כשסך ההפקדות הוא 180 אלף בלבד. המשתנה החזק בנוסחה אינו הסכום החודשי אלא מספר השנים, וזו הסיבה שהתחלה מוקדמת נחשבת ליתרון שקשה להדביק אחר כך.
מה זה ריבית דריבית, בשלוש שורות
בריבית פשוטה, התשואה מחושבת כל שנה מחדש על הקרן המקורית בלבד. בריבית דריבית, הרווח של השנה הראשונה מצטרף לקרן, ובשנה השנייה התשואה מחושבת על הסכום הגדול יותר. כך נוצר גידול מעריכי במקום גידול קווי.
כדאי לקרוא גם: אבטחת סייבר לעסק קטן: 12 צעדים שאפשר ליישם בלי איש IT · ריבית בנק ישראל והבורסה: איך זה משפיע על ההשקעות שלך · רובו-אדוויזר להשקעות בישראל: איך זה עובד וכמה זה עולה
ההבדל זניח בשנים הראשונות ודרמטי בטווח הארוך. אחרי חמש שנים קשה בכלל להבחין בו. אחרי עשרים וחמש שנים, הרווח המצטבר גדול בדרך כלל מסך הכסף שהופקד.
דוגמה מספרית: 500 שקל בחודש
הטבלה מציגה הפקדה חודשית קבועה של 500 שקל, בשלושה תרחישי תשואה שנתית ממוצעת. המספרים מעוגלים, מחושבים לפני דמי ניהול ומס, ומבוססים על תשואה ממוצעת אחידה. בפועל השווקים עולים ויורדים, ותשואה ממוצעת אינה תשואה קבועה.
| תקופה | סך ההפקדות | שווי ב-6% | שווי ב-7% | שווי ב-8% |
|---|---|---|---|---|
| 10 שנים | 60,000 ₪ | כ-82,000 ₪ | כ-86,500 ₪ | כ-91,500 ₪ |
| 20 שנה | 120,000 ₪ | כ-231,000 ₪ | כ-260,000 ₪ | כ-294,500 ₪ |
| 30 שנה | 180,000 ₪ | כ-502,000 ₪ | כ-610,000 ₪ | כ-745,000 ₪ |
שווה לשים לב לשתי נקודות. ראשית, ההפקדות שולשו בין 10 שנים ל-30 שנה, אבל השווי הסופי גדל פי שישה עד פי שמונה. שנית, ההפרש בין 6% ל-8% נראה קטן על הנייר, ובטווח של 30 שנה הוא מגיע לכ-240 אלף שקל.
למה העשור השלישי עושה את רוב העבודה
בתרחיש של 7%, בעשור הראשון נצברו כ-86 אלף שקל, מתוכם כ-26 אלף רווח. בעשור השני נוספו כ-174 אלף, ובעשור השלישי כ-350 אלף, למרות שההפקדה החודשית לא השתנתה כלל.
ההסבר פשוט: בעשור הראשון התשואה מחושבת על תיק קטן, ובעשור השלישי היא מחושבת על תיק של מאות אלפי שקלים. בשלב מסוים התשואה השנתית עוברת את סכום ההפקדות השנתיות, ומאותו רגע התיק גדל בעיקר בכוחות עצמו. בדוגמה של 7%, המעבר הזה מתרחש בערך בסביבות השנה ה-13 עד ה-15.
התחלה מוקדמת מול התחלה מאוחרת
ההשוואה הבאה מניחה הפקדה של 500 שקל בחודש עד גיל 65, בתשואה שנתית ממוצעת של 7%. ההבדל היחיד בין השורות הוא גיל ההתחלה.
| גיל התחלה | שנות חיסכון | סך ההפקדות | שווי משוער בגיל 65 | מתוכו רווח |
|---|---|---|---|---|
| 25 | 40 | 240,000 ₪ | כ-1,310,000 ₪ | כ-1,070,000 ₪ |
| 35 | 30 | 180,000 ₪ | כ-610,000 ₪ | כ-430,000 ₪ |
| 45 | 20 | 120,000 ₪ | כ-260,000 ₪ | כ-140,000 ₪ |
| 55 | 10 | 60,000 ₪ | כ-86,500 ₪ | כ-26,500 ₪ |
עשר שנות איחור בין גיל 25 לגיל 35 מורידות את התוצאה בכ-700 אלף שקל, בהפרש הפקדות של 60 אלף בלבד. הסיבה היא שהשנים שאבדו הן דווקא השנים החזקות ביותר, אלה שבהן הכסף היה אמור לעבוד על תיק גדול.
מי שמפקיד עשר שנים ומפסיק
תרגיל מחשבה שממחיש את העיקרון: מי שמפקיד 500 שקל בחודש בין גיל 25 ל-35 ואז מפסיק לחלוטין, יגיע לגיל 65 עם כ-700 אלף שקל, מתוך הפקדות של 60 אלף. מי שמתחיל בגיל 35 וממשיך ברצף עד 65 יגיע לכ-610 אלף שקל, מתוך הפקדות של 180 אלף. הראשון הפקיד שליש מהסכום והגיע לתוצאה גבוהה יותר, רק בזכות עשר שנים נוספות של צבירה.
כלל 72: לחשב הכפלה בלי מחשבון
כלל 72 הוא קיצור דרך לחישוב מהיר: מחלקים 72 בתשואה השנתית באחוזים, והתוצאה היא מספר השנים המשוער שבו הסכום יוכפל. בתשואה של 6% מדובר בכ-12 שנה, ב-8% בכ-9 שנים.
| תשואה שנתית | שנים להכפלה (72 חלקי התשואה) | כמה הכפלות ב-30 שנה |
|---|---|---|
| 4% | כ-18 שנה | פחות מ-2 |
| 6% | כ-12 שנה | כ-2.5 |
| 8% | כ-9 שנים | כ-3.3 |
| 10% | כ-7.2 שנים | כ-4 |
הכלל מדויק למדי בטווח של 4% עד 12% ומתחיל לסטות מעבר לכך, ולכן כדאי להתייחס אליו כאומדן ולא כחישוב. אפשר להשתמש בו גם בכיוון ההפוך: באינפלציה שנתית של 3%, כוח הקנייה של סכום שנשאר בעובר ושב נחתך בחצי תוך כ-24 שנה.
מה שוחק את האפקט בפועל
הטבלאות שלמעלה מציגות מצב תיאורטי. בעולם האמיתי יש שלושה גורמים שמקזזים חלק מהתוצאה:
- דמי ניהול: נגבים כאחוז מהצבירה ולכן הם עצמם מתנהגים כריבית דריבית הפוכה. פער של 0.5% בדמי ניהול שנתיים יכול לעלות עשרות אלפי שקלים לאורך שלושים שנה.
- מס רווחי הון: בישראל עומד כיום על 25% מהרווח הריאלי בהשקעות חופשיות. במוצרי חיסכון פנסיוני ובקופות ייעודיות יש הסדרי מיסוי שונים, וכדאי לבדוק כל מכשיר לגופו.
- אינפלציה: תשואה נומינלית של 7% באינפלציה של 3% היא תשואה ריאלית של כ-4%. חצי מיליון שקל בעוד שלושים שנה אינו חצי מיליון שקל של היום.
איך מיישמים את זה בלי להסתבך
- להתחיל בסכום שאפשר לעמוד בו: הפקדה קטנה ורציפה עדיפה על הפקדה גדולה שנפסקת אחרי חצי שנה.
- להפוך את זה לאוטומטי: הוראת קבע ביום שאחרי קבלת המשכורת מונעת את ההתלבטות החודשית.
- לבדוק דמי ניהול פעם בשנה: זו אחת הנקודות הבודדות שבהן שיחה אחת משנה את התוצאה לאורך עשורים.
- לא למשוך באמצע: משיכה מאפסת את החלק היקר ביותר של התהליך, השנים שכבר נצברו.
הגיון דומה של החזר השקעה לאורך זמן קיים גם מחוץ לשוק ההון. בהשקעות תשתית ביתיות, למשל בבחינת הכדאיות של פאנלים סולאריים לבית ולעסק, החישוב נשען על חיסכון מצטבר לאורך שנים ולא על רווח מיידי.
שאלות נפוצות
מה ההבדל בין ריבית פשוטה לריבית דריבית?
בריבית פשוטה, התשואה מחושבת תמיד על הקרן המקורית. בריבית דריבית, הרווחים מצטרפים לקרן והתשואה הבאה מחושבת על הסכום המעודכן. בטווח קצר ההבדל קטן, ובטווח של עשרים שנה ומעלה הוא משנה את התוצאה מהיסוד.
כמה זמן לוקח לכסף להכפיל את עצמו?
לפי כלל 72, מחלקים 72 בתשואה השנתית באחוזים. בתשואה של 6% זה כ-12 שנה, ב-7% כ-10 שנים וב-8% כ-9 שנים. זהו אומדן מהיר ולא חישוב מדויק, והוא מתאים בעיקר לטווח תשואות של 4% עד 12%.
עדיף להפקיד סכום גדול פעם אחת או קצת כל חודש?
מבחינה מתמטית, סכום שמושקע מוקדם יותר נהנה מיותר שנות צבירה. מבחינה מעשית, הפקדה חודשית קבועה מפזרת את נקודת הכניסה לשוק ומקטינה את הסיכון לתזמון גרוע. עבור מי שחוסך מתוך המשכורת השוטפת, ההפקדה החודשית היא ממילא האפשרות הריאלית.
האם תשואה של 7% היא הנחה סבירה?
מדובר בהנחה שכיחה בחישובים ארוכי טווח על בסיס ממוצעים היסטוריים של שוקי מניות רחבים, אך אין בה הבטחה. תשואות עבר אינן מעידות על העתיד, והממוצע מורכב משנים חזקות מאוד ומשנים שליליות. כדאי לבדוק כמה תרחישים ולא להסתמך על מספר אחד.
התחלתי מאוחר, יש בכלל טעם?
כן, אבל עם ציפיות מותאמות. מי שמתחיל בגיל 50 לא ייהנה מאותו אפקט של מי שהתחיל בגיל 25, ולכן שני המשתנים שנותרו בשליטה הם גובה ההפקדה ודמי הניהול. גם עשר או חמש עשרה שנות צבירה מייצרות הפרש משמעותי לעומת כסף שנשאר בעובר ושב.
לסיכום
ריבית דריבית אינה טריק פיננסי אלא תוצאה של חשבון פשוט שרץ הרבה זמן. 500 שקל בחודש הם 180 אלף שקל אחרי שלושים שנה, ובתשואה ממוצעת של 7% הם עשויים להפוך לכ-610 אלף. הגורם שעושה את ההבדל הגדול ביותר אינו בחירת ההשקעה המושלמת אלא מספר השנים שבהן הכסף נשאר בפנים. האמור כאן הוא הסבר כללי ואינו מהווה ייעוץ השקעות או המלצה, וכל החלטה כדאי לקבל בהתאם למצב האישי ובליווי בעל רישיון מתאים.
כותב טכנולוגיה ותעשייה
עידו רזניק כותב על טכנולוגיה מנקודת המבט של מי שצריך להשתמש בה, לא של מי שמוכר אותה. אחרי שנים בתפעול ובניהול פרויקטים בתעשייה, הוא עבר לכתיבה ומתמקד בחדשנות תעשייתית, אנרגיה, סייבר לעסקים קטנים וכלים דיגיטליים. מאמין שכל טכנולוגיה מסובכת אפשר להסביר בשלוש פסקאות.
