פורסם 16 בספטמבר 2026
ההשוואה בין SP 500 מול תא 125 היא בעיקר שאלה של פיזור ומטבע, לא של "מי מרוויח יותר". ה-S&P 500 מספק חשיפה לכ-500 חברות גדולות בארה״ב עם משקל כבד לטכנולוגיה, וחשיפה מלאה לדולר. ת״א 125 מספק חשיפה לשוק המקומי עם משקל גבוה לבנקים, נדל״ן וביטוח, ובשקלים. בפועל, רוב התיקים הישראליים הסבירים מחזיקים את שניהם ביחס שמשתנה לפי אופק ההשקעה והתחייבויות הכסף.
מה בדיוק מודד כל מדד
ה-S&P 500 הוא מדד של מניות גדולות בבורסות ארה״ב, משוקלל לפי שווי שוק צף. הוא מורכב מחברות אמריקאיות, אבל חלק גדול מההכנסות שלהן מגיע מחוץ לארה״ב, ולכן הוא נחשב בפועל לחשיפה גלובלית חלקית.
כדאי לקרוא גם: פאנלים סולאריים לבית ולעסק בישראל: עלויות, החזר השקעה ואישורים · מסחר בבורסת ארה״ב מישראל: איך פותחים חשבון וכמה זה עולה · השקעה בזהב בישראל: קרן סל, מטבעות זהב או מטילים
ת״א 125 מאגד את 125 המניות בעלות שווי השוק הגבוה בבורסה בתל אביב. הוא קטן בהרבה, מרוכז יותר, ומושפע מאוד ממה שקורה בכלכלה המקומית: ריבית בנק ישראל, שוק הדיור, מצב הביטחוני ותקציב המדינה. זה לא חיסרון אוטומטי, אבל זה אומר שמדובר בהתנהגות שונה לגמרי מהמדד האמריקאי.
טבלת השוואה בין המדדים
הנתונים הם טווחים משוערים ומעוגלים, והם משתנים לפי תקופת המדידה, לפי הגוף המנהל ולפי אפיק הקנייה. אין כאן הבטחת תשואה.
| פרמטר | S&P 500 | ת״א 125 |
|---|---|---|
| תשואה שנתית ממוצעת לטווח ארוך (נומינלית, משוערת) | כ-8%-10% בעשורים הארוכים, עם שנים שליליות חדות בדרך | בערך באותו סדר גודל בטווחים ארוכים, אך עם פערים גדולים בין עשורים ותנודתיות גבוהה |
| מספר מניות ורמת ריכוז | כ-500 חברות, אך עשר הגדולות מהוות חלק ניכר מהמדד | 125 חברות, ריכוז גבוה בקבוצה קטנה של בנקים וחברות ביטוח |
| סקטורים דומיננטיים | טכנולוגיה, תקשורת, בריאות, צרכנות | בנקים ופיננסים, נדל״ן ובינוי, ביטחוניות, ביטוח |
| חשיפת מטבע | דולרית מלאה (אלא אם נבחר מסלול מגודר שקל) | שקלית |
| עמלת קנייה טיפוסית בבנק ישראלי | כ-0.2%-0.6% עם מינימום של כמה עשרות שקלים או דולרים | כ-0.1%-0.4% עם מינימום של כ-10-30 ש״ח |
| עמלת קנייה טיפוסית בבית השקעות או ברוקר | מדולר בודד ועד כ-8 דולר לפעולה, לעיתים אחוז נמוך מאוד | לרוב כמה שקלים בודדים עד 10-15 ש״ח לפעולה |
| עלויות נוספות | המרת מט״ח של כ-0.1%-0.5%, ולעיתים דמי ניהול חשבון | ללא המרת מט״ח, אך לעיתים דמי ניהול חשבון או דמי משמרת |
| דמי ניהול של קרן עוקבת | לרוב כ-0.03%-0.3% בקרנות זרות, יותר בקרנות ישראליות עוקבות | לרוב כ-0.1%-0.7% |
פיזור סקטוריאלי: טכנולוגיה מול בנקים ונדל״ן
זה ההבדל המעשי הגדול. מי שקונה S&P 500 קונה בעיקר חשיפה לצמיחה טכנולוגית עולמית, לשולי רווח גבוהים ולמכפילים גבוהים. מי שקונה ת״א 125 קונה בעיקר חשיפה לריבית, לאשראי ולנדל״ן הישראלי, כלומר לעסקים שרגישים מאוד למחיר הכסף במשק המקומי.
מכאן נובעת היתרון של השילוב: שני המדדים לא מגיבים אותו דבר לאותו אירוע. ירידת ריבית בישראל יכולה להיטיב עם בנקים ונדל״ן בתל אביב, בעוד ירידה חדה בסנטימנט הטכנולוגי בארה״ב פוגעת דווקא בחלק האמריקאי של התיק.
הריכוזיות שקל לפספס
שני המדדים מרוכזים יותר ממה שנראה. בשניהם קבוצה קטנה של חברות מסבירה חלק גדול מהתנועה. לכן "פיזור על 500 חברות" הוא תיאור מדויק רק למחצה, וכדאי להתייחס לכל מדד כחשיפה לנושא, לא כביטוח מפני כל תרחיש.
חשיפה לדולר מול שקל
בהשקעה במדד אמריקאי יש שתי החלטות ולא אחת: החלטה על שוק המניות והחלטה על המטבע. התחזקות הדולר מול השקל מגדילה את התשואה בשקלים, והיחלשות שלו מקטינה אותה גם אם המדד עצמו עלה.
- מי שההוצאות שלו שקליות יכול לראות בחשיפה הדולרית סיכון, ולשקול מסלול מגודר שקל או משקל גבוה יותר לשוק המקומי.
- מי שחוסך לטווח ארוך מאוד נוטה לראות בדולר פיזור מטבעי ולא סיכון, מכיוון שהוא מקטין תלות בכלכלה אחת.
- מי שיש לו התחייבות קרובה בשקלים, כמו הון עצמי לדירה בשנתיים הקרובות, לא אמור להסתמך על אף אחד מהמדדים.
חשוב לזכור שגיבוי שקלי אינו חינם: הוא נושא עלות שמשתנה לפי פערי הריבית בין המטבעות, ולכן הוא מחליף סיכון מטבע בעלות שוטפת.
עמלות ואפיקי קנייה
אותו מדד יכול לעלות סכומים שונים לחלוטין בהתאם לדרך הקנייה. ההבדלים מצטברים לאורך שנים יותר ממה שנראה בפעולה בודדת.
- קרן סל או קרן מחקה ישראלית: נקנית בשקלים בבורסה המקומית, בלי המרת מט״ח, עם דמי ניהול שהם לרוב גבוהים מעט מהמקבילות הזרות.
- קרן זרה בבורסה אמריקאית: דמי ניהול נמוכים מאוד, אך דורשת המרת מט״ח ולעיתים עמלות מינימום גבוהות יותר לפעולה.
- מסלול מחקה בקופת גמל להשקעה או בפוליסת חיסכון: נוח ומאפשר מעבר בין מסלולים, אך דמי הניהול בדרך כלל גבוהים יותר.
כלל אצבע: כשסכום ההפקדה החודשי קטן, עמלת המינימום לפעולה היא העלות שהורגת את התשואה, ולא דמי הניהול. במקרה כזה עדיף לרכז פעולות למספר קטן של קניות גדולות יותר.
מיסוי וחשבון מסחר: מה לבדוק לפני הקנייה
בישראל מס רווחי ההון על רוב ניירות הערך עומד על כ-25% מהרווח הריאלי. בנכסים הנקובים במטבע חוץ החישוב נעשה בשקלים, כך שתנועת הדולר משפיעה גם על חבות המס ולא רק על התשואה. בדיבידנדים מחברות אמריקאיות מנוכה בדרך כלל מס במקור בארה״ב, ויש מנגנון זיכוי כדי למנוע כפל מס. מי שמשקיע דרך ברוקר זר צריך בדרך כלל לדווח ולשלם בעצמו, ולהגיש טופס W-8BEN כדי ליהנות מתנאי אמנת המס. אלה כללים שמשתנים מעת לעת, וכדאי לאמת אותם מול יועץ מס לפני פתיחת חשבון.
למי מתאים שילוב בין שני המדדים
השילוב מתאים בעיקר למי שרוב ההוצאות שלו שקליות אבל אופק ההשקעה שלו ארוך. החלק האמריקאי מביא צמיחה וחשיפה לסקטורים שלא קיימים בתל אביב, והחלק הישראלי מקטין את הפער בין מטבע ההשקעה למטבע ההוצאות.
| סוג משקיע | גישה אפשרית | הערה |
|---|---|---|
| אופק של 15 שנה ומעלה | משקל עיקרי לחשיפה הגלובלית, נתח קטן מקומי | הדולר נתפס כפיזור ולא כסיכון |
| אופק של 5-10 שנים | חלוקה מאוזנת יותר בין שני המדדים | מקטין תלות בכיוון מטבע אחד |
| הוצאות שקליות קבועות וצורך בנזילות | הטיה לשקל או מסלול מגודר | נזילות קרובה לא מתאימה למניות |
| עצמאי או עסק קטן עם הכנסה שקלית | שילוב, לעיתים לצד השקעות ריאליות בעסק | השקעה שמוזילה הוצאה קבועה, כמו מערכת סולארית לעסק, מתנהגת אחרת לגמרי ממדד מניות |
טעויות נפוצות בהשוואה
- השוואת תשואות בלי מטבע אחיד: תשואת S&P 500 בדולר אינה התשואה שהתקבלה בשקלים.
- בחירת תקופה נוחה: עשור אחד יכול להראות תמונה הפוכה לחלוטין מהעשור שאחריו.
- התעלמות מדיבידנדים: יש הבדל בין מדד מחירים לבין מדד תשואה כוללת.
- ניסיון לתזמן: מעבר בין המדדים לפי כותרות חדשות מייצר עמלות ומס ולא בהכרח תשואה.
שאלות נפוצות
איזה מדד הניב תשואה גבוהה יותר?
זה תלוי לחלוטין בתקופת המדידה ובמטבע החישוב. היו עשורים שבהם השוק הישראלי הוביל, ועשורים שבהם המדד האמריקאי הוביל בפער גדול. לכן אין תשובה אחת, וההחלטה צריכה להתבסס על פיזור ועל צורכי הכסף ולא על ביצועי העבר.
האם צריך חשבון מסחר בארה״ב כדי להיחשף ל-S&P 500?
לא. אפשר לקנות קרנות סל וקרנות מחקות שנסחרות בבורסה בתל אביב בשקלים, או להיחשף דרך מסלול מחקה בקופת גמל להשקעה. חשבון אצל ברוקר זר יכול להוזיל דמי ניהול ועמלות, אך מוסיף התעסקות בדיווח ובמיסוי.
כמה אחוז מהתיק כדאי להקצות לשוק הישראלי?
אין מספר נכון אחד. מכיוון ששוק המניות הישראלי מהווה חלק קטן מאוד משוק המניות העולמי, הקצאה גדולה מדי אליו היא בפועל הטיה מקומית מודעת. מי שרוצה הקטנת סיכון מטבע לרוב מגיע לאיזון בין השניים דרך מסלולים מגודרים ולא דרך הגדלה דרמטית של החלק המקומי.
מה עדיף, קרן שקלית מגודרת או קרן דולרית?
קרן מגודרת מתאימה למי שההתחייבויות שלו שקליות ולא רוצה שתנועת דולר תשנה את התוצאה. קרן דולרית מתאימה למי שרואה בדולר פיזור לטווח ארוך. הגיבוי נושא עלות שוטפת, ולכן בטווחים ארוכים מאוד הוא לא בהכרח משתלם.
איך מצמצמים את העמלות בפועל?
כדאי להשוות עמלת מינימום לפעולה, עמלת המרת מט״ח ודמי ניהול חשבון, ולא רק את אחוז העמלה המפורסם. ברוב הבנקים אפשר לבקש מסלול עמלות מוזל, ובבתי השקעות התנאים לרוב נוחים יותר למשקיעים קטנים.
לסיכום
ההשוואה בין SP 500 מול תא 125 אינה תחרות אלא חלוקת תפקידים: המדד האמריקאי מביא חשיפה לטכנולוגיה ולצמיחה גלובלית במטבע זר, והמדד הישראלי מביא חשיפה שקלית לפיננסים ולנדל״ן המקומי. בחירת היחסים ביניהם נגזרת מאופק ההשקעה, ממטבע ההוצאות ומהעמלות באפיק הקנייה. שלושת הדברים האלה משפיעים על התוצאה הסופית לא פחות מהשאלה איזה מדד עלה יותר בעשור האחרון.
כותב טכנולוגיה ותעשייה
עידו רזניק כותב על טכנולוגיה מנקודת המבט של מי שצריך להשתמש בה, לא של מי שמוכר אותה. אחרי שנים בתפעול ובניהול פרויקטים בתעשייה, הוא עבר לכתיבה ומתמקד בחדשנות תעשייתית, אנרגיה, סייבר לעסקים קטנים וכלים דיגיטליים. מאמין שכל טכנולוגיה מסובכת אפשר להסביר בשלוש פסקאות.
