קרן סל אמריקאית מול ישראלית: מיסוי ועמלות למשקיע הישראלי

פורסם 14 בספטמבר 2026

מי שבוחר בין קרן סל הנסחרת בבורסה בתל אביב לבין קרן סל אמריקאית משלם בשני המקרים 25 אחוז מס על רווח הון. ההבדל האמיתי נמצא במקומות אחרים: באופן שבו ממוסים דיבידנדים ומנוכה מס במקור בארצות הברית, בעמלות הקנייה והמכירה, במטבע המסחר ובניירת. הכתבה הזו ממקדת את ההשוואה בנושא קרן סל מיסוי ועלויות, ומשלימה את המדריך הקיים באתר על תעודת סל מול קרן נאמנות, שעסק במבנה המוצרים עצמם.

על מה בכלל מדובר: שני מוצרים שעוקבים אחרי אותו מדד

ברוב המקרים ההשוואה נעשית בין שתי קרנות שעוקבות אחרי אותו מדד, למשל S&P 500. האחת היא קרן סל ישראלית, שמנוהלת על ידי בית השקעות מקומי, נסחרת בשקלים בבורסה בתל אביב ופועלת תחת רגולציה ישראלית. השנייה היא קרן סל אמריקאית (ETF), שנסחרת בדולרים בבורסה בניו יורק ומנוהלת על ידי גוף זר. הנכסים בפנים כמעט זהים, אבל הדרך שבה הכסף מגיע אל המשקיע ואיך הוא ממוסה בדרך שונה מספיק כדי להשפיע על התשואה נטו.

כדאי לקרוא גם: אבטחת סייבר לעסק קטן: 12 צעדים שאפשר ליישם בלי איש IT · קרן כספית בישראל: מה זה, כמה מניבה וכדאי לך · תעודת סל מול קרן נאמנות: מה ההבדל ולמי כדאי כל אחת

מס רווח הון: 25 אחוז בשני המקרים, עם הבדל בחישוב

משקיע פרטי בישראל משלם 25 אחוז על רווח הון ריאלי ממכירת ניירות ערך, וזה נכון גם לקרן ישראלית וגם לקרן אמריקאית. ההבדל הוא מה נחשב "ריאלי". בקרן ישראלית שקלית, הרווח מתואם לפי מדד המחירים לצרכן. בקרן אמריקאית, ובקרנות ישראליות שנקובות במטבע חוץ, ההתאמה נעשית לפי שינוי שער החליפין. במילים פשוטות: אם הדולר התחזק והרווח נובע בעיקר מהמטבע, חלק מהרווח הזה עשוי לא להיות ממוסה, ולהפך.

כשהקנייה נעשית דרך בנק או ברוקר ישראלי, המס מנוכה אוטומטית במכירה. כשהקנייה נעשית דרך ברוקר זר, האחריות לחישוב ולדיווח השנתי לרשות המסים עוברת למשקיע.

דיבידנדים וניכוי מס במקור: כאן נפתח הפער

קרן סל אמריקאית מחלקת בדרך כלל דיבידנד רבעוני. ארצות הברית מנכה מס במקור על דיבידנד שמשולם לתושב חוץ: 30 אחוז כברירת מחדל, ו-25 אחוז למי שהצהיר על תושבות ישראלית לפי אמנת המס בין המדינות. בישראל שיעור המס על דיבידנד הוא 25 אחוז, והמס ששולם בארצות הברית מקוזז כנגדו, כך שבפועל לרוב אין תוספת מס בישראל, אבל גם אין החזר על מה שכבר נוכה.

קרנות סל ישראליות רבות הן צוברות: הן לא מחלקות דיבידנד אלא משקיעות אותו מחדש, והמס נדחה עד המכירה. זה יתרון של דחיית מס וריבית דריבית. חשוב לדעת שגם הקרן הישראלית סופגת ניכוי מס במקור על דיבידנדים של החברות האמריקאיות שהיא מחזיקה, ולכן הפער אינו "אפס מול 25", אלא בעיקר הבדל בעיתוי ובנוחות.

טבלת השוואה: קרן סל ישראלית מול אמריקאית

העמלות בטבלה הן טווחים משוערים בלבד. הן משתנות בין בנקים, בתי השקעות וברוקרים זרים, ולעיתים קרובות ניתן להתמקח עליהן.

עמלות: לא רק מה שכתוב על הקנייה

בהשוואת עמלות כדאי להסתכל על ארבעה רכיבים ולא על אחד:

• עמלת קנייה ומכירה: בבנקים הישראליים המסחר בחו"ל יקר יותר ממסחר בתל אביב, לעיתים עם מינימום של עשרות שקלים לפעולה. בבתי השקעות ובברוקרים זרים העמלה נמוכה משמעותית.
• דמי ניהול של הקרן: קרנות אמריקאיות גדולות גובות לרוב שברירי אחוז. קרנות ישראליות על מדדים זרים מציגות טווח רחב יותר, וכדאי לבדוק גם את "דמי הניהול המשתנים" אם קיימים.
• דמי משמרת או דמי ניהול חשבון: חלק מהבנקים גובים אחוז שנתי מהשווי, וזה מכרסם בתשואה בלי קשר לביצועים.
• המרת מטבע: כל קנייה של קרן אמריקאית בשקלים כרוכה בהמרה לדולר, וכל מכירה בהמרה חזרה. המרווח נראה קטן, אבל הוא מצטבר.

מטבע המסחר: חשיפה לדולר בכל מקרה

נקודה שמבלבלת רבים: גם קרן סל ישראלית שעוקבת אחרי מדד אמריקאי חשופה לדולר, כי הנכסים שבפנים דולריים. ההבדל הוא רק במטבע שבו מתבצעת הפעולה. בקרן ישראלית משלמים בשקלים ומקבלים שקלים, בלי המרה מפורשת; בקרן אמריקאית ההמרה גלויה ומחויבת בעמלה. מי שרוצה לנטרל את חשיפת המטבע יכול לחפש קרן ישראלית מנוטרלת מט"ח, אבל הנטרול עצמו עולה כסף ומתבטא בדמי ניהול גבוהים יותר.

מהו טופס W-8BEN ולמה הוא חשוב

W-8BEN הוא טופס של רשות המסים האמריקאית (IRS) שבו אדם פרטי מצהיר שאינו תושב או אזרח ארצות הברית, ומבקש ליהנות מהטבות אמנת המס בין ארצו לבין ארצות הברית. למשקיע ישראלי המשמעות מעשית: בלי הטופס, ינוכו 30 אחוז מכל דיבידנד של קרן אמריקאית; עם הטופס, הניכוי יורד ל-25 אחוז לפי האמנה עם ישראל.

איך ממלאים ומתי מחדשים

ברוקרים זרים מבקשים למלא את הטופס באופן מקוון בעת פתיחת החשבון, בתהליך של דקות ספורות. בבנקים ובבתי השקעות ישראליים המוסד הפיננסי מגיש לרוב את ההצהרה בשם לקוחותיו, ולעיתים מבקש חתימה על טופס מקביל. הטופס תקף בדרך כלל לשלוש שנים קלנדריות מלאות, ואחריהן יש לחדש אותו. אם פרטי הכתובת או התושבות משתנים, כדאי לעדכן מיד.

מה הטופס לא עושה

הטופס לא פוטר ממס בישראל ולא מבטל את הניכוי בארצות הברית לחלוטין; הוא רק מוריד אותו לשיעור האמנה. הוא גם לא קשור לרווחי הון: ארצות הברית לא ממסה רווחי הון של תושבי חוץ ממכירת ניירות ערך, ולכן על רכיב זה משלמים רק בישראל.

נקודה נוספת שכדאי להכיר: מס עיזבון אמריקאי

ארצות הברית מטילה מס עיזבון על נכסים אמריקאיים של תושבי חוץ מעל סף של כמה עשרות אלפי דולרים, בשיעורים שיכולים להגיע לעשרות אחוזים. קרנות סל אמריקאיות נחשבות נכס אמריקאי; קרן ישראלית שמחזיקה מניות אמריקאיות אינה נחשבת כזו מבחינת המשקיע. מי שמחזיק סכומים גדולים בקרנות אמריקאיות מוטב שיברר את הנושא עם יועץ מס לפני שהתיק גדל.

שאלות נפוצות

האם משלמים מס פעמיים על דיבידנד מקרן אמריקאית?

לא, אם הקרן מוחזקת דרך גוף ישראלי או אם מדווחים כראוי. המס שנוכה בארצות הברית מקוזז כנגד המס בישראל. מכיוון ששני השיעורים הם 25 אחוז, בדרך כלל לא נוצרת תוספת תשלום בישראל.

מה קורה אם לא מילאתי W-8BEN?

ינוכו 30 אחוז במקום 25 מכל דיבידנד. את ההפרש קשה מאוד להשיב בדיעבד, ולכן כדאי לוודא שהטופס קיים ובתוקף לפני הקנייה הראשונה, ולבדוק את תאריך פקיעתו אחת לכמה שנים.

איזו אפשרות זולה יותר בסך הכל?

תלוי בסכום ובתדירות. למי שמשקיע סכומים קטנים בהוראת קבע, קרן ישראלית צוברת דרך בית השקעות היא לרוב הפשוטה והזולה. לסכומים גדולים ולמי שמוכן להתמודד עם דיווח עצמי, קרן אמריקאית דרך ברוקר זר עשויה להיות זולה יותר בדמי ניהול ובעמלות.

האם חייבים להגיש דוח שנתי למס הכנסה?

מי שמחזיק את הקרנות דרך בנק או ברוקר ישראלי נהנה מניכוי מס במקור ולרוב פטור מהגשת דוח על פעילות זו בלבד. מי שמשתמש בברוקר זר חייב לדווח ולשלם באופן עצמאי, כולל על דיבידנדים שכבר נוכה עליהם מס בחו"ל.

מה לגבי קרנות סל אירופאיות שעוקבות אחרי מדדים אמריקאיים?

קרנות שרשומות באירלנד, למשל, נהנות משיעור ניכוי במקור נמוך יותר ברמת הקרן ולרוב צוברות את הדיבידנד, ואינן נחשבות נכס אמריקאי לצורכי מס עיזבון. זו אפשרות ביניים שמתאימה לחלק מהמשקיעים, אך גם היא כרוכה במסחר במטבע זר ולעיתים בדמי ניהול מעט גבוהים יותר.

לסיכום

מס רווח ההון זהה, ולכן ההחלטה בין קרן סל ישראלית לאמריקאית צריכה להתבסס על שאר הרכיבים: אופן מיסוי הדיבידנד ודחיית המס, עמלות המסחר וההמרה, נוחות הדיווח והחשיפה למס עיזבון. מי שבוחר בקרן אמריקאית צריך לוודא שטופס W-8BEN מולא ובתוקף. מי שמעדיף פשטות ימצא לרוב שקרן ישראלית צוברת עושה את העבודה בפחות טפסים, ובמחיר שאינו רחוק בהכרח.

עידו רזניק

כותב טכנולוגיה ותעשייה

עידו רזניק כותב על טכנולוגיה מנקודת המבט של מי שצריך להשתמש בה, לא של מי שמוכר אותה. אחרי שנים בתפעול ובניהול פרויקטים בתעשייה, הוא עבר לכתיבה ומתמקד בחדשנות תעשייתית, אנרגיה, סייבר לעסקים קטנים וכלים דיגיטליים. מאמין שכל טכנולוגיה מסובכת אפשר להסביר בשלוש פסקאות.