פורסם 14 ביולי 2026
מסחר בבורסת ארה״ב מישראל אפשרי דרך שלושה ערוצים: בנק ישראלי, בית השקעות ישראלי או ברוקר זר. ההבדל העיקרי אינו בגישה למניות אלא בעלות: עמלת הזמנה שנעה בין אפס לכמה עשרות דולרים, ועמלת המרת מט״ח שלעיתים יקרה יותר מעמלת הקנייה עצמה. בנוסף נדרש טופס W-8BEN, שמפחית את ניכוי המס במקור על דיבידנד. להלן מה שכדאי לבדוק לפני פתיחת חשבון.
מה בעצם צריך כדי לסחור במניות אמריקאיות
אין צורך בחשבון בנק אמריקאי, בכרטיס ירוק או בכתובת בארה״ב. מה שנדרש הוא חשבון מסחר בנייר ערך זר, תעודת זהות או דרכון לזיהוי, והצהרת תושבות לצורכי מס. הפעולה עצמה זהה לקניית מניה בתל אביב: בוחרים סימבול, מגדירים סוג הזמנה וכמות, ומאשרים. כל השאר הוא ניואנסים של עלות, מיסוי ושעות פעילות, ושם בדיוק נמצא ההפרש בין חשבון זול לחשבון יקר.
כדאי לקרוא גם: פאנלים סולאריים לבית ולעסק בישראל: עלויות, החזר השקעה ואישורים · איך פותחים חשבון מסחר בבורסה בישראל: מדריך למתחילים · רובו-אדוויזר להשקעות בישראל: איך זה עובד וכמה זה עולה
שלוש דרכים לפתוח חשבון
- בנק ישראלי: הנוח ביותר. הכול בממשק אחד, ניכוי המס נעשה אוטומטית, אבל זו כמעט תמיד האפשרות היקרה.
- בית השקעות ישראלי: חשבון מסחר עצמאי בשקלים ובדולרים, עמלות נמוכות משמעותית מהבנק, שירות ותמיכה בעברית וניכוי מס במקור.
- ברוקר זר גלובלי: העמלות הזולות ביותר, מגוון מוצרים רחב, אך הדיווח למס הכנסה נופל על מי שסוחר, והממשק והתמיכה בדרך כלל באנגלית.
טבלת השוואה: עמלות הזמנה והמרת מט״ח
הנתונים הם טווחים משוערים לחשבון פרטי קטן עד בינוני, והם משתנים בין גופים, לפי היקף התיק ולפי מיקוח. כמעט בכל הגופים הישראליים העמלות נתונות למשא ומתן.
| סוג הגוף | עמלת הזמנה טיפוסית | מינימום לעסקה | עמלת המרת מט״ח | ניכוי מס במקור בישראל |
|---|---|---|---|---|
| בנק ישראלי | 0.3%-0.7% משווי העסקה | כ-20-40 דולר | כ-0.3%-0.8% מהסכום | כן, אוטומטי |
| בית השקעות ישראלי | 0.05%-0.2% משווי העסקה | כ-5-12 דולר | כ-0.1%-0.4% | כן, אוטומטי |
| ברוקר זר גלובלי | לפי מניה או 0.5-2 דולר לעסקה | 0-1 דולר | כ-0.02%-0.2% | לא |
| אפליקציית מסחר דיגיטלית | 0-5 דולר לעסקה | אין | כ-0.3%-1.5%, לרוב מוטמע בשער | תלוי ברישוי הגוף |
איך מחשבים את העלות האמיתית
עמלת הזמנה זו חצי תמונה. מי שמפקיד 30 אלף שקל וממיר אותם לדולרים בעמלת המרה של 0.6% שילם כ-180 שקל עוד לפני הקנייה הראשונה, ואם יחזיר את הכסף לשקלים ישלם שוב. בעמלת המרה של 0.1% מדובר בכ-30 שקל. לכן ההמרה היא לרוב הסעיף המשמעותי יותר עבור מי שסוחר מעט ומפקיד סכומים גדולים, ועמלת ההזמנה משמעותית יותר למי שעושה עסקאות קטנות ותכופות.
כדאי לבדוק גם דמי ניהול או דמי טיפול חודשיים, עלות מינימלית חודשית גם בחודש ללא פעילות, עמלת העברת ניירות בין גופים ועלות דמי משמרת. מי שמנהל עסק מכיר את התרגיל מתחומים אחרים: גם בבחירת מערכת ניהול מלאי לעסק קטן המחיר הנקוב הוא רק חלק מהעלות בפועל.
טופס W-8BEN: למה הוא חובה
W-8BEN הוא הצהרה לרשות המס האמריקאית (IRS) שמי שמחזיק בחשבון אינו תושב או אזרח ארה״ב, ולכן זכאי לשיעורי המס המופחתים שקובעת אמנת המס בין ישראל לארה״ב. הטופס נחתם מול הברוקר, לא נשלח ישירות ל-IRS, ולרוב מדובר בטופס דיגיטלי שנחתם בתוך תהליך פתיחת החשבון.
בלי טופס תקף, ניכוי המס במקור על דיבידנד נעשה בשיעור הפנימי הגבוה בארה״ב, ולא לפי האמנה. הטופס אינו נצחי: תוקפו מוגבל למספר שנים (בדרך כלל עד סוף השנה השלישית שלאחר החתימה) ויש לחדש אותו. גם שינוי פרטים, כמו מעבר דירה או דרכון חדש, מחייב עדכון. בגופים ישראליים החידוש קורה לרוב ביוזמת הגוף, בברוקר זר האחריות על בעל החשבון.
מיסוי דיבידנד: מה מנוכה בארה״ב ומה בישראל
על דיבידנד ממניה אמריקאית ארה״ב מנכה מס במקור. עם W-8BEN תקף, שיעור הניכוי למשקיע פרטי תושב ישראל מוגבל לפי האמנה, ובפועל נהוג שיעור של 25%. בלי הטופס הניכוי גבוה יותר (כ-30%). בישראל המס על דיבידנד מנייר ערך זר עומד גם הוא על 25% ליחיד (עם תוספת מס יסף למי שהכנסתו חוצה את הרף הרלוונטי), וניתן זיכוי בגין המס ששולם בחו״ל, כך שברוב המקרים אין כפל מס אלא השוואה לשיעור הגבוה מבין השניים.
לגבי רווח הון ממכירת המניה, ארה״ב אינה מנכה מס במקור למשקיע זר, והחיוב הוא בישראל בלבד. חשוב לדעת שעבור נייר ערך זר הרווח מחושב בשקלים, כלומר שינוי בשער הדולר נכנס לחישוב הרווח החייב. עלייה בדולר יכולה להגדיל את חבות המס גם אם מחיר המניה לא זז.
מי מדווח למס הכנסה
בבנק או בבית השקעות ישראלי, המס מנוכה במקור ונשלח טופס 867 שנתי, ולרוב אין צורך בדיווח נוסף. בברוקר זר אין ניכוי במקור, ונוצרת חובת דיווח עצמאית: הגשת דוח שנתי, ולעיתים גם דיווח ותשלום מקדמות בגין רווחי הון במהלך השנה. זה לא מסובך, אבל זו עבודה שצריך לתמחר: ליווי של יועץ מס לתיק פרטי נע בדרך כלל בין כמה מאות לכמה אלפי שקלים בשנה, תלוי במספר העסקאות.
שעות המסחר לפי שעון ישראל
המסחר הרגיל בניו יורק מתקיים בין 9:30 ל-16:00 שעון החוף המזרחי, כלומר בדרך כלל 16:30 עד 23:00 שעון ישראל. בשבועות שבהם מעבר שעון הקיץ אינו מסונכרן בין המדינות (סוף מרץ ותחילת נובמבר), ההפרש מתקצר לשש שעות והמסחר מתקיים בין 15:30 ל-22:00.
| שלב | שעון ארה״ב (ET) | שעון ישראל (מקובל) |
|---|---|---|
| Pre-market | 04:00-09:30 | 11:00-16:30 |
| מסחר רגיל | 09:30-16:00 | 16:30-23:00 |
| After-hours | 16:00-20:00 | 23:00-03:00 |
שתי נקודות מעשיות: ביום ראשון אין מסחר בארה״ב אף שהבורסה בתל אביב פתוחה, וביום שישי המסחר בניו יורק פועל בזמן שהשבוע בישראל כבר נגמר. בנוסף, חגים אמריקאיים מקצרים או מבטלים ימי מסחר, ולכן כדאי לבדוק את לוח החגים של הבורסה לפני הזמנות שממתינות לפתיחה.
שאלות נפוצות
האם צריך סכום מינימלי לפתיחת חשבון?
בבנקים ובבתי השקעות ישראליים לרוב אין מינימום קשיח, אך עמלות מינימום לעסקה הופכות תיק קטן מאוד ללא כלכלי. בברוקרים זרים לעיתים יש דרישת הפקדה ראשונית, וההפרשים גדולים בין גופים.
המס שמנוכה בארה״ב על דיבידנד יהיה גבוה מהשיעור שקובעת האמנה, ובמקרים מסוימים ייתכן ניכוי גם על תמורות מסוימות. ניתן לחתום בדיעבד, אך החזר של מס שנוכה ביתר הוא תהליך ארוך.
האם עדיף להמיר שקלים לדולרים לפני ההפקדה?
לא בהכרח. כדאי להשוות את עמלת ההמרה בחשבון המסחר לזו שבבנק, כולל פער הקנייה והמכירה בשער. לעיתים ההמרה בחשבון המסחר זולה בהרבה מההמרה בבנק, ולעיתים ההפך.
האם מסחר בברוקר זר חוקי מישראל?
כן, אין מניעה חוקית להחזיק חשבון מסחר בחו״ל. מה שכן נדרש הוא דיווח נאות לרשות המס בישראל על ההכנסות, וכן שקיפות מול הבנק בעת העברת כספים לחו״ל ובחזרה.
מה לגבי מס ירושה אמריקאי?
החזקה ישירה במניות אמריקאיות עשויה ליצור חשיפה למס ירושה בארה״ב מעל רף נמוך שחל על תושבי חוץ. זו נקודה שכדאי לבדוק עם יועץ מס לתיקים גדולים, ולעיתים נבחנת חלופה של קרנות אירופיות שעוקבות אחרי מדדים אמריקאיים.
לסיכום
הפתיחה עצמה היא עניין של ימים, לפעמים שעות. מה שקובע את התוצאה לאורך זמן הוא שלושה סעיפים: עמלת הזמנה, עמלת המרת מט״ח וטיפול נכון בטופס W-8BEN ובחובת הדיווח. כדאי לרשום את ההיקף הצפוי של ההפקדות ומספר העסקאות בחודש, ולבקש הצעה כתובה משני גופים לפחות. ההפרש בין הצעה יקרה לזולה בתיק בינוני מגיע בקלות לאלפי שקלים בשנה.
כותב טכנולוגיה ותעשייה
עידו רזניק כותב על טכנולוגיה מנקודת המבט של מי שצריך להשתמש בה, לא של מי שמוכר אותה. אחרי שנים בתפעול ובניהול פרויקטים בתעשייה, הוא עבר לכתיבה ומתמקד בחדשנות תעשייתית, אנרגיה, סייבר לעסקים קטנים וכלים דיגיטליים. מאמין שכל טכנולוגיה מסובכת אפשר להסביר בשלוש פסקאות.
